חזרתו של תוף מרים לקדמת הבמה
כלי הנגינה בן ה-5,000 שנה, שמוכר בכינויו מתפילת שירת הים, חוזר אל קדמת הבמה דרך אלבומו של המתופף זהר פרסקו ששם במרכז את הכלי הקדום. איך הוא מגיע לידי ביטוי במוזיקה המזרחית?
הכלי העתיק בעולם. תוף מרים
האם "תוף מרים", כלי נגינה עתיק יומין, עושה את הקאמבק הגדול אל לב המופעים בישראל? זהר פרסקו, מתופף בינ"ל בכיר ומייסד להקת "בוסתן אברהם" מעניק לו יחס מיוחד ושם אותו בלב מופע ייעודי ביום שישי הבא (11.3) במרכז נווה שכטר שיוקדש כולו לכלי הנגינה הקדום שעומד במרכז אלבומו הבכורה שיצא לפני מספר חודשים.
פרסקו מציג באלבומו שפה מוזיקלית ייחודית לתוף המסגרת, עם סגנון נגינה אישי המאופיין בטכניקת אצבוע מקורית ופיתוח תיווי ושפת הקשה הקרויה מַנֶגִינָה. דרכו משיב את תוף מרים אל קדמת הבמה ומציג מחדש את עושר צליליו ומבעיו.
זהר פרסקו ותוף מרים (צילום: גנגי)
במסגרת מופעו יספר פרסקו על ההיסטוריה של תוף מרים בתרבות היהודית העתיקה וידגים את צורות הנגינה והשפה המוזיקלית בדרך ייחודית. הכינוי הנודיע נלקח מתפילת "שירת הים", ומופיע בפרק ט"ו בפסוק כ' בספר שמות: "ותיקח מרים הנביאה אחות אהרון את-התוף בידה, ותצאנה כל-הנשים אחריה בתופים ובמחולות".
במוזיקה המזרחית לתוף מרים יש חלק נכבד בהרמוניה המוזיקלית במופעים כאשר השימוש בו קורה בעיקר על ידי נגן הדרבוקה שמחליף תוך כדי המופע עבור ליווי בשירים שקטים. לעיתים קורה שהזמרים בוחרים להחזיק בידם את התוף במהלך ביצועי שירים בלייב ולתת קצב נוסף.
